החלטה בתיק בר"ע 25247-07-13

: | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
25247-07-13
12.8.2013
בפני :
ורדה וירט-ליבנה

- נגד -
:
בני אוז'נסקי
:
באטרי סולושן בע"מ
החלטה

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.      לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין; ס"ע 35369-02-12), מיום 25.6.2013 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למחיקת סעיפים מכתב התביעה שהוגש נגדו על ידי המשיבה.

2.      מבקשת רשות הערעור עולה כי המשיבה הינה חברה העוסקת, בין היתר, בפעילות של חידוש מצברי רכב ומצברים תעשייתיים. כמו כן, מבקשת רשות הערעור עולה כי החל מחודש פברואר 2011 הועסק המבקש כמנהל שירות ואחראי התקנות במשיבה.

3.      המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקש, בין היתר, בגין גרימת נזקים לרכושה, הפרת תניית אי-תחרות, הפרת סודיות וגזילת סודות מסחריים. בהמשך, הגיש המבקש בקשה למחיקת סעיפים מכתב התביעה. לטענתו, סעיפים רבים בכתב התביעה אינם רלוונטיים, מסרבלים את ההליך ומאריכים אותו שלא לצורך וחלקם אף אינם מבססים עילת תביעה.

4.      בית הדין האזורי, בהחלטתו מיום 25.6.2013, דחה את בקשת המבקש וקבע כי " זכותה של ב"כ התובעת לנסח בעצמה את כתב תביעתה ובית הדין נמנע מלמחוק סעיפים מכתבי טענות, למעט במצבים יוצאי דופן שאינם מתקיימים בענייננו".

5.      המבקש, בבקשת רשות הערעור מטעמו, טוען כי ניסוח כתב התביעה חייב לעמוד בכללים; וכי במסגרת כתב התביעה יש להציג עילת תביעה על פי הדין שמכוחה ניתן לתבוע סעד אופרטיבי. עוד הוא טוען כי חלק מסעיפי כתב התביעה חסרי כל רלוונטיות לתביעה; וכי חלקם מנוסחים באופן כללי ביותר ואינם מצמיחים סעד כלשהו. המבקש סבור כי המשיבה לא פירטה במסגרת כתב תביעתה את האמירות המהוות לטעמה "לשון הרע" ואת נסיבות פרסומן, ואף לא פירטה את תוכן האמירות או ציטטה אותן. לסיום, טוען המבקש כי בהחלטת בית הדין האזורי לא הייתה כל התייחסות פרטנית לנימוקים אותם הציג בבקשתו ולפיכך, הרי שהחלטה זו פוגעת בזכויותיו ומקשה עליו להתגונן מפני התביעה.

6.      המשיבה, בתגובתה לבקשת רשות הערעור, טוענת כי בקשתו של המבקש הינה קנטרנית, הוגשה באיחור ניכר ונועדה אך ורק ליצור עליה לחץ ולהסיט את הדיון מהעיקר. לדבריה, קבלת בקשתו של המבקש למחיקת סעיפים מכתב התביעה תפגע בזכות הטיעון שלה ותגרום להצגה חלקית ומעוותת של העובדות ולפגיעה בזכויותיה המהותיות.

המשיבה טוענת כי החלטתו של בית הדין האזורי הינה מסוג ההחלטות לגביהן נקבע כי לא תינתן רשות ערעור, שכן מדובר ב"החלטה בנוגע להיקף כתבי טענות". לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי הסעיפים אותם מבקש המבקש למחוק הינם רלוונטיים והכרחיים להבנת הרקע לתביעה ולצורך ביסוס עילות התביעה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי בהתאם להלכה הפסוקה, הרי שמחיקת סעיפים מכתבי טענות תיעשה במקרים חריגים בלבד.  באשר לטענות המבקש כי טענות המשיבה בנוגע לעילת "לשון הרע" לא פורטו - מבהירה המשיבה כי היא פירטה את העובדות הרלוונטיות בעניין זה ואף צירפה מסמך דוא"ל הכולל את האמירות המהוות "לשון הרע" והמוכיח את כוונת הזדון של המבקש להוציא דיבתה.

7.      לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתגובת המשיבה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. החלטות בדבר מחיקת סעיפים מכתב התביעה הינן החלטת ביניים דיונית, אשר שיקול הדעת בהן נתון לערכאה הדיונית אשר דנה בהליך. הלכה היא, כי למעט מקרים חריגים ויוצאי דופן, לא יתערב בית דין זה בהחלטות ביניים שניתנו על ידי הערכאה הדיונית. הטעם לכך הוא הנחת המוצא, כי הערכאה הדיונית מצויה בפרטי התובענה המונחת בפניה ושקלה את השיקולים הדרושים להכרעה בסוגיות הדיוניות המובאות בפניה במהלך הדיון בהליך (ע"ע 270/99 עמותת בית החולים הכללי משגב לדך ירושלים ואח' - רמי לוי, פד"ע ל"ד 637, 645 (1999)).

8.      לאחר בחינת נסיבותיו של המקרה הנדון, לא שוכנעתי כי מתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל, ולא מצאתי כי יש בהחלטת בית הדין האזורי, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למחיקת סעיפים מתוך כתב התביעה שהוגש על ידי המשיבה, טעות משפטית או אחרת שיש בה כדי להצדיק את הבאת ההליך לפתחה של ערכאת הערעור. כך, סבורה אני כי טענות המבקש בבקשה למחיקת הסעיפים כמו גם בבקשת רשות הערעור, מקומן יפה במסגרת כתב הגנה ותצהירי עדות ראשית ולא בדרך של מחיקת הסעיפים. טענות המבקש מבוססות בחלקן על עובדות שהדרך הנכונה לבררן הוא במסגרת ההוכחות ולא בשלב מקדמי. כמו כן, אף לא שוכנעתי כי אי-היענות לבקשת המחיקה של המבקש תפגע בזכויותיו וביכולתו להתגונן מפני התביעה ובאפשרות בית הדין לדון במחלוקת שבין הצדדים באופן מלא.

9.      באשר לטענתו של המבקש כי המשיבה לא פירטה בכתב תביעתה את האמירות המהוות לטענתה "לשון הרע" ולא פירטה את נסיבות פרסומם - הרי שאף טענה זו דינה להידחות, שכן על פני הדברים נראה כי המשיבה פעלה בהתאם לנדרש בעניין זה. המשיבה צירפה לכתב תביעתה את ה"מסמך המהותי" המעיד על קיומן של האמירות המהוות "לשון הרע" ואין בעובדה שהיא לא העתיקה אל תוך כתב התביעה את האמור באותו מסמך כדי לגרוע מהעובדה כי המשיבה פירטה את עילת תביעתה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 ועמדה על פניו בתנאים הנדרשים בעניין זה.

על כן, ולאור האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בשלב זה בהחלטת בית הדין האזורי, ודין בקשת רשות הערעור להידחות.

10.  סוף דבר - לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית. הוצאות בקשת רשות הערעור יילקחו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי בבית הדין האזורי.

ניתנה היום,  ו' אלול תשע"ג (12 אוגוסט 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>